<h1>המנהיג דין היולדת</h1>
<h2>דף ז:</h2>
ואשה שהפילה ואינה יודעת אם זכר אם נקבה תשב לזכר ולנקבה, ומטילין עליה חומרא שתשב שבועיים כטומאת נקבה ותשלים עד שלשים ושלשת ימים ימי טוהר שלה טוהר כזכר, וכן המפלת חתיכה או שלייא תשב לזכר ולנקבה כדאמרן בדין תורה, אבל מחומרת ר' זירא בכל ימי טוהר שלהם מחזיקינן להו כזבות גמורות לישב עליהן ז' נקיים ולטבול כדאמרן ותו לא מידי. אב"ן. אך רבי' סעדייה ז"ל לא כך כת' בדין תורה כתב כדכתבינן לעיל שתטבול לסוף ימי טומאה לזכר ולנקבה בלא ספירת שבעה נקיים, וכתב אבל היום הזה אין לנו דין זה, וחכמי' עשו חיזוק לדבריהם להחמיר מדר' זירא דאמ' בנות ישראל כו', הילכך לכשתשלים לזכר ז' ימי טומאה ולנקבה שבועיים ותפסוק ז' נקיים ותטבול אז תהיה מותרת לבעלה עד סוף מ' לזכר ועד סוף פ' לנקבה אפילו תראה בכל יום ויום דכל הדמין טהורי' ותשמש עם בעלה. ובהשלמת ימי טוהר לזכר ולנקבה אם תראה טיפת דם כחרדל טמאה היא ולא תשמש עד שתפסוק הדם ותספור ז' נקיים ותטבול ותהא מותרת לבעלה, ואם תלד זכר ונקבה יש לה דמי טומאה וימי טהרה לנקבה כדאמרן, ואם הפילה ולא ידעה מה יש לה ימי טומאת נקבה וימי טהרה לזכר דמטילין אותו לחומרא, ובהשלמת ימי טוהר לזכר ולנקבה צריך להתרחק ממנה עונה אחת או יום או לילה, אם היתה עונתה שהיא רגילה עמו אחר הלילה יתרחק ממנה מתחילת הלילה, ואם היתה רגילה עמו אחר היום יתרחק ממנה מתחילת היום, וטובלת בלילה כדתנן [פסחים צ' ע"ב] כל חייבי טבילות טבילתן ביום נידה ויולדת טבילתן בלילה, ואף משמיני ואילך לא תטבול אלא בלילה משום סרך ביתה, אבל משום גנבי או משום צינה או משום ארייוותא או משום פחדא תטבול מיום השמיני ואילך, ובעת שתטבול צריכה לחוף ולטבול שלא יהא דבר חוצץ בינה לבין המים ולתקן שיער ראשה במסרק שלא יהו השערות קשורות קודם טבילה ואם תטבול בליל שבת ולא תוכל לתקן ראשה במסרק כל כך סמוך לטבילתה מפני איסור השרת שיער בשבת תעשה ע"ש בעוד היום גדול שהרי אשה חופפת בע"ש וטובלת למוצאי שבת. ובעת הטבילה תברך על הטבילה ובכל לשון שתרצה, ובזמן הבית היו מברכין אותה ברכה מי שהיה נוגע בטומאת נבילה או מן התשמיש ותטבול בנהר או במקוה או במים נגררין דרך הקרקע. עד הנה דברי רבי' סעדיה שהעתקנו מלשון ערב ללשון הקודש.
